זה לא סוד שהנבחרות הצעירות של ישראל לא משופעות ביותר מדי גבוהים אמיתיים, כאלה שיכולים להתמודד ולתת פייט טוב לעמיתיהם האירופאים. המצב החמור הוא בעיקר בנבחרת הנוער של ננו גינזבורג ושרון אברהמי שנכון להיום יש לה בסגל גבוה אחד באמת משמעותי (בן אלטיט), עוד שניים המסייעים לו בעבודה (אופק שוסטר וסרגיי זליקמן), וחבורה של פורוורדים שבד"כ משחקים בעמדה מס' 3 ומכורח המציאות עוברים לעמדות הגבוהים במדים הלאומיים (רפי מנקו ויניב סולומון).

רם אליאספור (18, 2.05), שחקנה של הפועל ירושלים בוגרים היה אמור לפתור את הבעיה הזו ויחד עם אלטיט השניים היו אמורים לשמש כ"תאומי המגדל" של נבחרת הנוער, אלא שבאגף המקצועי של האיגוד חשבו קצת אחרת.

אליאספור שמבחינת גיל מתאים לשחק עם נבחרת הנוער הוקפץ כבר בתחילת שלב ההכנות הראשוני לעתודה במטרה לחזקה ולראות האם הוא משתלב בצורה טובה עם שחקנים הגדולים ממנו בשנתיים. הסנטר הירושלמי השתלב מצוין ולראייה המשחק האחרון מול מונטנגרו בו הכחולים-לבנים הפסידו אך הגבוה היה טוב מאוד עם 14 נק'.

בנבחרת העתודה המצב אולי קצת יותר טוב, אך המשימה של גיא גודס והוד בן הרצל זהה לזו של גינזבורג ואברהמי – העפלה מדרג' ב' לא' בקיץ הנוכחי. במבט מהיר על הסגל של העתודה לא ניתן לראות סנטר אחד אמיתי. ג'רמייה קרייסברג הובא מארה"ב במטרה למלא את החלל, אך לבד זה לא הולך להיות לו קל. דניאל תמיר שהתאמן עם הסגל המורחב נופה לקראת הנסיעה לבלקן (אולי יחזור לאימונים) ובקאדר למעט אליאספור וקרייסברג לא ניתן למצוא עוד גבוהים טהורים. עוז בלייזר הצעיר וכרמל בוכמן עוזרים במשבצת הזו אך הצוות המקצועי של העתודה הבין כבר מזמן שזה לא מה שיציל אותם.


גודס. יודע שהוא חייב את אליאספור אצלו

המצב שנוצר בו למעשה אליאספור התנתק באופן מוחלט מנבחרת הנוער, מה גם שאלטיט לא בקו הבריאות, לא גורם לגינזבורג ואברהמי להסתובב עם חיוך מרוח על פניהם וגם אם לא יודו על כך בפומבי הסיטואציה הנוכחית לא מוצאת חן בעיניהם בלשון המעטה.

באגף המקצועי של האיגוד ובחלק של הנבחרות הצעירות עליו אחראי עמוס פרישמן לא נשארו אטומים לנושא ויודעים את המורכבות לגבי שתי הנבחרות. ל"ספסל" נודע כי בכוונת האגף לשתף את השחקן בשתי המסגרות במטרה שיתרום ויעזור להן להעפיל לדרג א'. איגוד הכדורסל אישר את המידע: "רם אליאספור ישחק במהלך כל משחקי נבחרת העתודה באליפות אירופה. בתום האליפות יצטרף השחקן לנבחרת הנוער בשלב השני של אליפות אירופה".

לגבי המתיחות שנוצרה בין הצוותים המקצועיים של הנבחרות הגיבו באיגוד כי הדברים אינם נכונים: "צוות מאמני שתי הנבחרות ישבו יחד עם הרכז האגף המקצועי, עמוס פרישמן ועם השחקן, בתיאום עם מאמן הכושר וקיבלו את ההחלטה המקצועית לשתף את השחקן בשתי המסגרות. לתפיסת אנשי המקצוע, לא ייווצר שום עומס על השחקן והכול נעשה בתיאום ובמחשבה ".

אם מסתכלים לרגע על התאריכים של שתי האליפויות ניתן לראות כי זו של העתודה מתחילה ב-14 ליולי ומסתיימת כעבור עשרה ימים ב-24 לחודש, ואילו זו של הנוער מתחילה ב-21 ליולי. אם באיגוד יחליטו ללכת על המהלך הזה של שיתוף הנער בשתי המסגרות הוא יפסיד את שלושת המשחקים הראשונים של הנוער בבית המוקדם (משחקים מול שוויץ, שבדיה ונורבגיה) ויגיע ממש בשנייה האחרונה למשחק האחרון מול סלובקיה (25 ליולי) שיכול להיות גורלי מאוד.

אופציה נוספת היא שנבחרת העתודה לא תצליח באליפות אירופה וכולם יבינו כי החזקתו של אליאספור בסגל היא מיותרת מכיוון שלא יהיה ניתן לעלות דרג ואז הוא יחבור לנוער מוקדם יותר ויוכל לקחת חלק כבר בתחילת הקמפיין מה שבטוח יעזור לנבחרת של גינזבורג.


זה כבר קרה בעבר


כן נכון או לא נכון בוודאי שהדעות על כך חלוקות, אך אם נסתכל רגע על העבר נראה כי כבר היה מקרה אחד בולט כזה שהלהיט את הרוחות בביצת הכדורסל המקומית. זה קרה בשנת 2001 כשההצלחה הגדולה של נבחרת העתודה באליפות אירופה שנה קודם לכן (מדליית הכסף ההיסטורית) סידרה לה מקום באליפות העולם ביפן. הבעיה נוצרה כשפחות משלושה שבועות לאחר מכן נערכה גם אליפות אירופה לבוגרים בה רצה המאמן הלאומי דאז, מולי קצורין, לראות חלק נכבד מהסגל של יורם חרוש אצלו בסגל.

בסופו של דבר לאחר שהעתודה השיגה את המקום השביעי המכובד בעולם התפנו ארבעה שחקנים מהסגל שלה - יניב גרין, שחר גורדון, אפיק ניסים ומשה מזרחי למשימה של הבוגרים (טל בורשטיין נפצע קרוב לתחילת המשחקים ולא לקח חלק באליפות בטורקיה) וחלקם קיבלו אף דק' משמעותיות מאוד וגם פתחו בחמישייה בחלק מהמשחקים.

גם ליותם הלפרין הייתה סיטואציה דומה כשלקח חלק באליפות העולם לעתודה ב-2005 שנערכה בארגנטינה והיה פנטסטי עם 23.5 נק' ו-3.2 אס'. שלושה ימים מסיום אותה אליפות הוא כבר לבש את המדים של הבוגרת ושיחק מול לטביה ביורובאסקט.


גרין. ב-2001 הוא היה בסיטואציה זהה