ספסל- הבית של הכדורסל הישראלי - אינפורמציה, סטטיסטיקה וחדשות יומיות על כל השחקנים, הקבוצות והליגות

ליעד סואץ קרני
צילום: מוטי קלינגר

"הכי הכי רוצה"
אורלי קלינגר ,30/08/2007

מרעננה, לרמה"ש, לוילנובה, פולין וצרפת. ליעד סואץ קרני הספיקה לא מעט בקריירה שעדיין לא הגיעה לשיאה. 'ספסל' תפס את הקפטנית הצעירה לשיחה ערב יציאת הנבחרת לטורניר ההזדמנות האחרונה. על הלקחים מפולין, האפשרות לשחק בארץ, הדריכות בנבחרת והסיבה שאתם צריכים להתייצב בזיסמן – בפנים.

כולם זוכרים את הצעירה הדקיקה שנהגה לדפוק שלשה שניות אחרי שהיא עולה מהספסל במדים של רעננה או רמת השרון. למרות שבחמש השנים האחרונות היא לא דרכה בליגת העל שלנו, ליעד סואץ קרני היא שם מאד מוכר לכל חובב כדורסל נשים. היום, אחרי ארבע שנים מחשלות בקולג' בוילנובה ושנה אחת כבוסמנית באירופה, סואץ בת ה26 היא השחקנית המבוגרת בסגל וקפטנית נבחרת ישראל.

יופי, אבל למה היא לא חוזרת לארץ? זו בטח שאלה שקופצת להרבה ראשים. אז הנה. "אני לא שוללת חזרה לארץ. יכול להיות שנה הבאה, יכול להיות לא שנה הבאה, לא יודעת", אמרה הקפטנית שאישרה שהיו לה הצעות לחזור לארץ גם לעונה הנוכחית. "בשנה שעברה אמיר היה איתי, בעלי, והשנה בצרפת הוא לא יהיה. יש משיכה לבוא לשחק בארץ, זה לא קל להיות בחו"ל כל השנה, מתגעגעים והכל. גם מבחינה מקצועית, יש קבוצות טובות מאד בארץ. כרגע טוב לי באירופה. כל עוד אני מרגישה שאני מצליחה להתקדם וממשיך להיות לי כיף וטוב שם, אז אני אשאר שם". אז בואו נגיע לחלק הכיפי.

סואץ סיימה קריירה יפה מאד בת ארבע שנים באוניברסיטת וילינובה עם סיכויי דראפט WNBA קטנים שלא התממשו, ומצאה את עצמה בחורף הפולני בקבוצת וילסה בקראקוב – קבוצה שהייתה שנייה רק למעצמת היורוליג מגידינה בליגה הפולנית. את סוף העונה קראקוב סיימה בחגיגות אליפות מרעישות, אבל סואץ לא הייתה שם בשביל לראות את זה. היא עזבה את הקבוצה אחרי 12 משחקים בהם קלעה 5.7 נק' למשחק.

"לא עזבתי, נתחיל מזה", היא מציינת בחיוך. "לא בטוח שזה היה המקום הנכון ישר אחרי הקולג' אבל אני לא מצטערת שהלכתי לשם כי למדתי והבנתי שלפעמים זה לא רק כדורסל, יש הרבה דברים מעבר. לדוגמא בהתחלה שיחקתי ממש טוב, הייתי בכושר ובאתי מהנבחרת עם המון ביטחון אבל לא שיחקתי הרבה. עם הזמן זה מתחיל לפגוע בביטחון וזה משהו שבתור זרה את לא יכולה להרשות לעצמך שיקרה בכלל. גם אם משחקים 30 שניות וגם אם משחקים 30 דקות צריך לשחק באותה צורה ועם אותו ביטחון. זה משהו שהתקופה שלי בפולין מאד למדה אותי".

"מצד אחד ראיתי שזו רמה שאני יכולה להתמודד ומצד שני ראיתי שיש עוד הרבה דברים שאני צריכה לשפר כדי להיות שחקנית שבאמת בונים עליה ברמה הזאת", המשיכה סואץ. "מהבחינה הזו אני מרוצה שהלכתי לשם כי זה היה לקח חשוב, ואחרי זה יישמתי את זה יותר טוב בניס".

מפולין סואץ המשיכה לצרפת, וחתמה בקבוצת התחתית בעיירה הציורית ניס. הממוצעים קפצו ל11.3 נקודות למשחק ב36 דקות לערב. "בניס הייתה סיטואציה שדווקא הייתה נוחה לי, לבוא מקצת חוסר ביטחון בפולין למצב שאין מחליפות, אפשר לשחק חופשי 40 דקות, זה בנה לי מאד את הביטחון. יצא לי לשחק המון, לשחק נגד קבוצות מאד טובות, ובסך הכל להצליח טוב שם ולקבל חוזה לשנה הבאה".

עם או בלי קשר ל19 הנקודות שהיא קלעה עליהן, סואץ חתמה בשורות קבוצת פרובאנס שסיימה במקום השביעי בליגה הצרפתית בעונה שעברה, ובנתה סגל חזק ועמוק יותר לקראת העונה הקרובה. "פרובאנס זו קבוצת יורוקאפ ואני מאד שמחה לגבי זה, אני מאד מחכה לשנה הבאה, נראה לי שיהיה באמת כיף. זה עוד אתגר ולאט לאט אני מקווה שאני איישם כל מיני לקחים שלמדתי השנה". סואץ תצטרף לזרות קיי.בי שארפ, קלי סאנטוס הברזילאית, אנדה יאקובסון הלאטבית ואינס קרסוביץ' הסרבית.

אין ספק שמדובר בקפיצת מדרגה מבחינת איכות הקבוצה, אבל סואץ מדגישה את האיזון בליגה הצרפתית, אותו איזון שכל כך חסר בליגה שלנו. "לא שאני חושבת שרמת השרון ורמלה לא יכולות להתמודד בליגה הצרפתית, להפך הן יהיו בחלק העליון של הטבלה", אמרה. "אבל מבחינת היציבות והרמה בתוך הליגה עצמה אין מה להשוות. באמת בצרפת מתוך ה14קבוצות יש 12 קבוצות ברמה מאד גבוהה. גם ניס שיחסית הפסדנו המון, הייתה קבוצה טובה, אמצע טבלה ומעלה בארץ".

ועכשיו נחזיר את תשומת ליבנו לסיבה שבגללה ערכנו את הראיון הזה קצת מאחורי קו הבסיס על הפרקט באולם זיסמן, עם רעשים של נעליים חורקות ברקע. "כן, כן", הייתה התשובה לשאלה האם יש אמונה בנבחרת שאפשר לסיים במקום הראשון בבית. "אני חושבת שיש לנו נבחרת טובה וכשרונית וסוף סוף מאד מאד מאוזנת בניגוד לשנים קודמות. יש לנו ארבע גבוהות מאד טובות, יש לנו שחקניות בעמדה 3, יש 2, יש 1, יש לנו ממש את כל המרכיבים".

הפעם האחרונה שהנבחרת שיחקה בישראל הייתה ב2005 בטורניר ההזדמנות האחרונה, אותו ראתה סואץ מהיציע כי לא הספיקה לחזור לארץ בזמן בגלל הלימודים. בקיץ שעבר כזכור, הנבחרת נאלצה לארח בבולגריה. "אנחנו מאד מאד מתרגשות לשחק בארץ, אני אישית הרבה זמן לא שיחקתי בארץ ונורא נורא כיף לי", אמרה סואץ .

ב2005 זיסמן היה מלא ורועש, וסואץ מאמינה שגם השנה נצליח לעשות את זה, למרות השעות הקשות יחסית של המשחקים. "רק המשפחה שלי לדעתי מכסה פה איזה חצי יציע", אמרה בחיוך. "אני חושבת שאוהדי הכדורסל הנשי יבואו גם אם זה ערב חג וגם אם זה אמצע שבוע באמת בשעות לא הכי נוחות. ראינו שכשנקראים לדגל אז האוהדים מגיעים. אני באמת מקווה שיגיעו הרבה אוהדים ויתנו לנו תנופה כי הולך להיות לנו קמפיין לא קל ומשחקי הבית הם חובה. הדחיפה של הקהל תהיה פוש אדיר בשבילנו".

עוד לא השתכנעתם? "אני חושבת שאנחנו יודעות שאנחנו יכולות להתמודד עם הנבחרות האלה. זה יהיה תלוי במי עושה הכי פחות טעויות, מי משחק יותר בשכל, מי נותן יותר, מי הכי-הכי רוצה. זה מה שינצח בסופו של דבר אז אנחנו רוצות שזה יהיה אנחנו".

גם אנחנו.
נתראה בזיסמן.