זה לא היה משחק הגמר הגדול ביותר, אפילו רחוק מזה (הרבעים 2-4 הסתיימו בתוצאה 39:35), אבל היתה שם אלופה שבאה לסגור את הסיפור. מעגן מיכאל הוכיחו שהן ווינריות, בהנהגת שירלי שבתאי, שאמנם לא היתה במשחק גדול, אבל גם בערב בינוני ידעה לשמור על הבנות מפוקסות ולהכריע את המשחק עוד לפני שהיריבה ידעה מה נפל עליה, 2 חטיפות לרכזות שהובילו למתפרצות וסלים קלים, מלחמה הגנתית ועל כל כדור בריבאונד היו שווים את ה-15 הפרש שהקבוצה השיגה. איתה עמית גור שהתעלתה בגמר והיתה בלתי ניתנת לעצירה, רותם רוכסאר שחזרה מפציעה לחודשיים הטובים ביותר שלה בקריירה והיתה יעילה בכל מקום על המגרש, מעיין לוי בערב סולידי שיתקה את שחקניות היריבה ושלטה בקצב המשחק, אלה יערי בעונת שיא חיפתה על חסרונה של ג'ניפר קלכמן בצורה מושלמת, ושני פרידמן, מאי אשל ואורלי זילברברג שהתחברו לכל זה.

הרבע הראשון קבע את גורל המשחק. זה קרה הרבה לפני התוצאה המפתיעה 20:5. האורחות פתחו בשלשה של עמית גור ואחריה נקודות של יערי בדרך ליתרון מהיר 5-0. חג'ג' במבצעים של יכולת אישית החזירה את רעננה עד 5:3 ומשם שוב יערי ועוד שלשה של גור הקפיצה את ההפרש ל-7, אחרי 4 דקות משחק. רעננה היו בלחץ, לא הסתדרו עם הגנת מעגן מיכאל, איבדו כדורים עוד לפני שהתקרבו לצבע של היריבה, ההתקפה היתה תקועה, הזריקות קשה ומעגן מיכאל שהיו ראשונות לכל כדור, באוויר או על הריצפה רצו, מאי אשל הגיעה ראשונה לריבאונד התקפה של עצמה וקבעה יתרון דו ספרתי ראשון 14:3, אחרי 7 דקות. זו היתה הנקודה שרעננה איבדה את הראש ואת המשחק. השחקניות שבדומה לרבע האחרון במשחק הקודם נתקעו על סל שדה יחיד במשך 8 דקות, ניסו להציל את המולדת כאילו מדובר בדקה האחרונה ובקלות שבתאי ורוכסאר הגדילו את ההפרש עד תוצאת הרבע 20:5.

ברבעים הבאים הגנת רעננה חזרה לשמור, גם מעגן מיכאל לא הורידו את הרגל מהאינטנסיביות ההגנתית. התוצאה משחק רע, הרבה טעויות בהתקפה, כמו "בונקר" של לשמור על ההפרש כשרעננה לא מאמינה שמסוגלת לפצח אותו. אחרי נקודות של רוכסאר ומעיין לוי שלשה שלישית, חופשית לחלוטין, של עמית גור העלתה את ההפרש עד 29:11, כשברעננה לא מצליחות להוציא כדור מתחת לסל בחמש שניות - מספר את סיפור המשחק. שרון רשף התעוררה עד ההפסקה, גם שלשה של הולצר, אבל זה מעד מדי כשבמחצית 33:19.

הרבע השלישי נפתח ב-3 דקות ללא נקודות. אחריו רוכסאר קלעה סל יחיד. עוד דקות ללא סלים בשני הצדדים הסתיימו בשלשה של עמית גור. אז הגיע רגע נדיר במשחק. כשחן הולצר מצאה את ליהי דורון חופשייה על השלשה. זה היה האסיסט הראשון במשחק אחרי 25 דקות של כדורסל וככה לא לוקחים אליפות. השלשה של דורון היתה יכולה אולי לעשות שינוי, אם רעננה היתה יורדת להגנה. אבל זה לא קרה, אשל הגיבה בשלשה קלה וההפרש נשאר על 19 נקודות. עוד 5 נקודות של רשף מול 4 של שבתאי ובסוף הרבע השלישי 47:31.

הקבוצות השלימו עם התוצאה והרבע האחרון היה חלש עוד יותר. במשך 5 דקות של הרבע אף אחת מהקבוצות לא מצאה את הטבעת. לוי מהקו עשתה זאת ראשונה והעלתה את קבוצתה ליתרון שיא של 20 נקודות (51:31), ברעננה שלחו את שחקניות הבית לנסות ולהציל אותו ודורין רדט ולין איטלסון הצעירות עשו עבודה יעילה עם 6 נקודות, אבל זה היה מעט מדי ומאוחר מ-א-ד. כשמעגן מיכאל שמרה על ההפרש עד לסיום וניצחה את הסדרה. שוב אלופה.

עפ"י התקנון האלופה זכתה בכרטיס לליגת העל, אך מתוך רצון מנהלת ליגת העל להגדיל את הליגה ל-10 קבוצות תקבל רעננה את האפשרות לממש עליה עם כרטיס נוסף ואחריה ייפנו לכל יתר קבוצות הליגה בהן אליצור רמלה, מכבי חיפה וגלבוע מעיינות. אפשרות נוספת היא שאת אחד הכרטיסים תקבל הפועל פ"ת שתבחר להמשיך לעונה נוספת בליגה הראשונה.


קלעו למכבי רעננה:
שרון רשף 10
דניאל חג'ג' 7
חן הולצר 6
ליהי דורון 5
נטלי לוי ודורין רדט 4 כ"א
לין איטלסון ומיתר אסולין 2 כ"א

קלעו להפועל זיכרון/מעגן מיכאל:
עמית גור 20
שירלי שבתאי 10
רותם רוכסאר 8
אלה יערי 6
מאי אשל ומעיין לוי 5 כ"א
שני פרידמן 4
אורלי זילברברג 1