הן לקחו אליפויות, דאבלים ואפילו תואר אירופי, אבל גביע האיגוד היה חסר להן בארון והערב הוא הגיע. בקאמבק אדיר במחצית השניה, רמלה חזרה ממינוס 13, עד הפסד מינימאלי שהספיק להן כדי להניף את הגביע. משחק לא גדול, אבל כ"כ הרבה נשמה נשארה על המגרש (משני הצדדים, אגב), ו-12 נקודות של קניג ורוזנס במאני טיים הוביל לשינוי המומנטום ולניצחון.
הפועל זיכרון/מעגן מיכאל 57 - אליצור רמלה 55 (רמלה ניצחה במשחק הראשון 57:51)
מעגן מיכאל חזרה הביתה ומול הקהל הבייתי האמינה ש-6 הפרש הוא אפשרי למחוק, רמלה שחשה החמצה מאובדן 15 ההפרש ברבע האחרון, האמינה שזה אפשרי. התסריט כמעט חזר על עצמו, כמו מהמשחק הראשון כשהפעם מעגן מיכאל בתפקיד המובילה בביטחה ובהפרש דו ספרתי משכנע (38:25) בתחילת הרבע השלישי, אבל אז נתקעה עם 3 נקודות ב-9 דקות והרבע האחרון היה צמוד ודרמטי כשהמנצחת שוב קלעה 57 נקודות, אך הפעם המפסידה קלעה 4 נקודות יותר ברגעי ההכרעה וזה הספיק לגביע.
האווירה, כרגיל, ללא מילים. אולם מלא עד אפס מקום, עשרות אוהדים שנשארו מחוץ לאולם מקווים לשמוע עדכונים, שירים ועידוד בלתי פוסק כל מה שאפשר לצפות מגמר. מעגן מיכאל פתחה את המשחק עם הרבה ביטחון ועלתה ליתרון 4:0 מהיר של קלכמן ולוי, תוך דקה וההפרש כמעט ונמחק. רמלה הגיבה, פדולובה עם נקודות ראשונות ואחריה... לא נתנו למשחק לברוח בשלב מוקדם והרבע הראשון התנהל סביב 1-3 הפרש לזכות המקומיות, כשרמלה לא הצליחו להפוך את התוצאה, רק להגיב לכל סל של היריבה. מור בן ברק עוד הצליחה להוביל ליתרון קטן 12:11, 7 שניות לסוף הרבע, אך 11 לבן ענתה, בשלשה של מעיין לוי עם הבאזר.
אחרי 2 דקות צמודות בתחילת החצי השני הגיעו הנקודות של שירלי שבתאי שהביאו, סוף-סוף את ההפרש המיוחל 23:17, סימל משחק חדש. מעגן מיכאל שמרה נהדר, לחץ בלתי פוסק, עבודה נהדרת של שבתאי על מובילות הכדור היריבות יחד עם מעיין לוי וקלכמן שהעלימה את פדולובה בעבודה הגנתית מושלמת הובילו לשליטה את קבוצתן בקצב המשחק ולשמירה על היתרון יציב. רמלה נלחמה, למרות יכולת חלשה של שחקניות הקבוצה שהרבו לאבד ומיעטו להגיע למצבי קליעה, הצליחו בשיניים ועם הרבה מלחמה לשמור את עצמן סביב 5-6 הפרש. 5 נקודות של אופיר לביא החזירו עד 27:23, שבתאי עם 5 נקודות רצופות הגדילה אותו שוב כשבדקה האחרונה, עם הנקודה החמישית ואז אסיסט גדול לקלכמן יצרה 9 נקודות יתרון, הפרש שיא במחצית 34:25.
הקבוצות ירדו להפסקה ומעגן מיכאל עלתה כמו שסיימה את הרבע, לחץ גדול על מובילות הכדור ברמלה, חטיפות, רמלה התקשתה לעבור את החצי ומעגן מיכאל זינקה עד 38:25 (לוי ושבתאי) ואיימה להכריע את המשחק. כשרמלה עלו מפסק זמן, הן התחילו להחזיר לאגרסיביות ההגנתית של המקומיות והלבנות לא הצליחו לייצר נקודות. ההפרש נתקע סביב 10 נקודות דקות ארוכות כשברמלה התמלאו גורביץ ופדולובה בעבירות. רביעית לשתיהן בעיצומו של הרבע השלישי חייב את מאמן הקבוצה לשלוח את שחקניות הספסל למערכה - ואם מחפשים גיבורות ניצחון אז הן הגיעו משם.
נופית רוזנס, ביום הולדתה, עלתה לשחק והגיבה עם חטיפה בהגנה ואחריה סל גדול שעצר מומנטום ואחריו שלשה במעבר שכבר ריסקה את המומנטום של רמלה 39:33, חוזרים לשחק על הפרש 0. אחריה לירז קניג, המצטרפת האחרונה לרמלה, סיפקה דקות נהדרות, כשפתחה עם סל מחצי מרחק והמשיכה עם 7 נקודות במאני טיים של העונה. קניג קבעה 41:35 בסוף הרבע השלישי.
הרבע האחרון היה לא פחות ממדהים, כשדווקא השחקניות המשלימות ברמלה עשו את השינוי.
אחרי דקות צמודות והחלפת קליעות עונשין ששמרו על ההפרש, הגיעה השלשה של קניג ואחריה סל שדה נוסף 45:43, קאמבק מדהים לרמלה, 6 דקות לסיום. רוכסאר הגדילה את ההפרש מחדש עד 50:44 ואז נשרקה עבירה רביעית לקלכמן. המגבלה ההגנתית, החזירה את רמלה לשחק פנימה לפדולובה שנעצרה בעבירות, דייקה מהקו ועם 7 נקודות ברבע האחרון, שמרה את קבוצתה קרוב. הדרמה בשיאה 53:50, 2 דקות לסיום. רוכסאר הגדילה שוב ל-5, פדולובה נשלחה לקו והחטיאה פעמיים, אבל מעיין דגן תיקנה עם סל שלה, אחריה אופיר לביא דייקה פעמיים מהקו אחרי ומול נקודות של מעיין לוי 57:54.
למעגן מיכאל עוד נותר מהלך שבשלשה יצליח להשוות, אבל מעיין דגן בחטיפה ענקית הצליחה לברוח, נעצרה בעבירה, דייקה פעם אחת מהקו ושלחה את קבוצתה לחגוג גביע. ערב נהדר לגארדיות של רמלה שחוגגות תואר ראשון העונה. למרות ההפסד ובזכות ההפרש מהמשחק הראשון.
קלעו להפועל זיכרון/מעגן מיכאל:
מעיין לוי 20
שירלי שבתאי 13
רותם רוכסאר 9
עמית גור 7
ג'ניפר קלכמן 6
אורלי זילברברג 2
קלעו לאליצור רמלה:
לנה פדולובה 15
מעיין דגן ואופיר לביא 8 כ"א
לירז קניג 7
נופית רוזנס, אפרת בן נחום ואינה גורביץ 5 כ"א
מור בן ברק 2