הצוות המקצועי


נבחרת העתודה- הזווית המקצועית
שי ברק ,06/07/2015

רגע לפני שחוזרים לעוד שלושה ימי תחרות בדרג ב' של אליפות אירופה עד גיל 20, מוזמנים לקרוא טור סיכום על השליש הראשון של הטורניר, שנכתב ע"י הצוות המקצועי. מבט מבפנים על שהתרחש במשחקים וביניהם, ההכנות, התחושות וכל מה שמסביב. היום (שני, 14:50) תפגוש נבחרת ישראל את ליטא.

נחיתה במונטנגרו
ביום רביעי בצהריים נחתנו במונטנגרו. הגענו למלון ב13:00 וכבר ב14:00 היה לנו את האימון הראשון. אחרי התארגנות מהירה בחדרים עלינו על האוטובוס ואחרי נסיעה קצרה של 15 דקות הגענו לאולם המשחקים. תמיד יש את הרגע הזה, של הכניסה לאולם, שהוא מרגש, מרימים למעלה את הראש ורואים את הדגלים של כל המדינות המשתתפות, ובמיוחד את דגל ישראל. יש דברים שאי אפשר להישאר אדיש אליהם.
האימון היה קל, כיוון שהבנות היו מאוד עייפות מהמסע שהתחיל ב03:00 לפנות בוקר בשדה. המטרה העיקרית של האימון הייתה להכיר את המגרש, את הסלים ולחזור קצת על התרגילים. עם סיום האימון, הנבחרת חזרה למלון, לארוחת צהריים מאוחרת ו...התחלת השלמות שעות שינה.
לפעמים להיות בנבחרת, זה להרגיש כמו תינוקות, ישנים ואוכלים... הבנות קמו ל...ארוחת ערב. מיד לאחריה צפינו בוידאו על השחקניות האנגליות. בשונה, משנים קודמות, לא הצלחנו להשיג משחקי אימון של היריבה האנגלית. השתמשנו במשחקים שהיו לנו מהשנה שעברה, של נבחרות העתודה והנערות, כדי להכיר את התכונות של האנגליות. עם סיום הצפייה בווידאו, הבנות הלכו לישון.

הגרלת המשחקים הייתה נוחה. המשחק הראשון נגד הנבחרת האנגלית הגבוהה, אך הלא-מאוד מוכשרת. משחק שני - מול נבחרת בולגריה, נבחרת בינונית בקנה מידה אירופאי ומשחק שלי מול נבחרת אוסטריה, על הנייר, אחת הנבחרות החלשות בטורניר. על הנייר, בוסניה ושבדיה אמורות להיות הנבחרות החזקות. אחריהן, יוון שירדה מדרג א והמארחת, מונטנגרו. לאחריהן, ליטא, ישראל ובולגריה. ולבסוף, אנגליה, רומניה ואוסטריה. ישראל קיוותה לפתוח בניצחון, לקבל ביטחון ולהמשיך בשני ניצחונות נוספים.


יום המשחקים הראשון
לאחר ארוחת בוקר, נסענו לאולם האימונים, אולם של בית ספר, בו נגענו בעיקר בדברים הקשורים לנבחרת שלנו. אחרי אימון קצר של 45 דקות, חזרנו למלון, התארגנו לארוחת צהריים. לאחריה, הבנות הלכו לנוח וצוות המאמנים נסע לאולם המשחקים לצפות בבולגריה, היריבה הבאה של הנבחרת. הנבחרת הבולגרית שיחקה נגד נבחרת שבדיה החזקה, אחת הנבחרות החזקות באליפות ומועמדת לגיטימית לעלייה לדרג א. השבדיות שלטו במשחק וניצחו בקלות יחסית. לקראת סיום המשחק, בנות הנבחרת הגיעו לאולם וההתרגשות הייתה באוויר.

פתיחת המשחק של הנבחרת לא הייתה טובה. הנבחרת האנגלית פתחה בשמירה אזורית 2:3 ובנות הנבחרת התקשו לייצר מול הגנה זו. האנגליות הגבוהות, הקשו על הנבחרת גם בהגנה ומהר מאוד עלו לפער של 8 נקודות. בסיומו של רבע בינוני של הנבחרת, 20:13 לאנגליות. צוות המאמנים החליט לעבור אף הוא להגנה אזורית. האנגליות התקשו מול ההגנה הישראלית, לקחו זריקות קשות ואפשרו לנבחרת לצאת להתקפות מתפרצות. לאחר ההתקפות המתפרצות הנבחרת הצליחה לייצר לחץ על כל המגרש ולכפות איבודי כדור רבים של האנגליות. שני פסקי זמן של האנגליות לא הועילו. הנבחרת הישראלית השתמשה בסוגים שונים של לחץ, והרבתה בחילופים על מנת לנסות ולשמר את הלחץ.
הנבחרת שדרגה את נושא הסגירה לריבאונד ולאחר רבע טוב מאוד (17:6 ברבע) סיימה את המחצית ביתרון 30:26. בחדר ההלבשה הצוות פרגן לבנות על החזרה למשחק, על האינטנסיביות ברבע השני וביקש לשמור עליה עד לסוף המשחק.
פתיחת הרבע השלישי הייתה מהוססת, האנגליות ביצעו מספר התאמות בהתקפה שלהן והצליחו לקלוע סלים מול ההגנה הישראלית. התקפית, הנבחרת שיחקה לא רע, הרבה בנות באו לידי ביטוי. בתום הרבע השלישי (19:18 לישראל ברבע) הנבחרת הובילה: 49:44).
ברבע הרביעי, שחקניות הנבחרת עלו דרוכות ונחושות. הלחץ המתמיד של שלושת הרבעים, עשה את שלו, האנגליות איבדו את החשק לשחק ויותר מזה איבדו הרבה כדורים. הנבחרת רצה ולחצה, כמו שמצפים מנבחרת ישראלית, ובתום רבע נהדר (22:4) ניצחה ישראל 71:48.
טל יעקב, אופיר בנט ודניאל רבר עם יום דו ספרתי, עדן פורת עם משחק מגוון וספסל צעיר ותורם, היו הבולטות בנבחרת הישראלית. הנבחרת הישראלית כפתה 31 איבודי כדור על הנבחרת האנגלית.
הנבחרת חזרה למלון לארוחת ערב, שלאחריה, צפו הבנות בווידאו על הנבחרת הבולגרית. השורה התחתונה מהוידאו הייתה, שמדובר בנבחרת גבוהה, עם שחקנית בולטת (ששיחקה בשנה שעברה בנבחרת הנערות ובנבחרת העתודה של הבולגריות), אך משימה בהחלט ברת ביצוע.




שחקניות הנבחרת מנסות לעצור את הבולגריות (צילום: פיב"א אירופה)


יום המשחקים השני
ליום משחקים שני באליפויות מסוג זה, יש דינמיקה מאוד ברורה. אחרי ההתרגשות של המשחק הראשון, כמעט תמיד יש נפילת מתח (גם למנצחות וגם למפסידות) התוצאות ביום זה, מבחינת מספר הנקודות, בדרך כלל נמוכות יותר בהשוואה ליום הקודם. בנבחרת הישראלית ניסו לדבר על זה. צוות המאמנים, הזכיר אף את השנה הקודמת, בה הנבחרת שיחקה נגד אנגליה, פתחה את המשחק רע מאוד עם פיגור של 16:2... וניצחה במשחק צמוד עם תוצאה נמוכה.
המשחק התקיים בשעה 11:30, כך שההכנה למשחק הייתה טקטית בלבד.
פתיחת המשחק המחישה את מה שנאמר ונכתב לגבי דינמיקה של יום שני של משחקים. המשחק של שתי הקבוצות לא היה איכותי, הקונספציה המקצועית של הנבחרת הייתה לנסות לבודד את השחקניות הגבוהות של הנבחרת מול השחקנית הגבוהות והאיטיות של הנבחרת הבולגרית. הרעיון היה טוב, הביצוע פחות. שחקניות הנבחרת החטיאו ממצבים נוחים. המשחק היה מפוזר ולאחר 4 דקות של משחק כשהתוצאה הייתה 8:5 לזכות הבולגריות, לקח הצוות הישראלי פסק זמן ובו ניסה להתריע ולחזור על המשמעות של משחק ביום שני של משחקים. פסק הזמן לא עזר, המשחק נמשך באותה צורה ובסיומו של רבע ראשון לא מוצלח, הנבחרת פגרה בשתי נקודות, 15:13. עם פתיחת הרבע השני, ניתן היה לזהות חוסר ביטחון אצל הבנות, כיוון שלצד עצירות נהדרות בהגנה, היו החטאות ממצבים נוחים ואיבודי כדור לא מחויבים במציאות. בהדרגה הנבחרת איבדה את הביטחון והנבחרת הבולגרית הגדילה את היתרון, במחצית, 34:26 לבולגריות.
הרבע השלישי היה שחזור של הרבע השני, נראה היה שהבנות עלו ממוקדות, אך בפועל, הבנות לא מצאו את הטבעת, למרות שהגיעו למצבי זריקה נוחים. הביטחון המשיך לרדת, היתרון של הבולגריות, המשיך לעלות. בסיומו של הרבע השלישי, 51:38, באוויר הייתה תחושה שניתן לבצע מהפך. הרגשה לחוד ומציאות לחוד. יש ימים כאלה, ששום דבר לא נכנס. שינויי הגנות, חילופים רבים, פסקי זמן כועסים, פסקי זמן מעודדים, שום דבר לא עזר. הנבחרת הבולגרית הגדילה את היתרון הגיעה ל-17 הפרש (59:42), כחמש דקות לסיום וריצה של 5:0, עזרה להקטנת ההפרש ל-12 נקודות בלבד (59:47) כשנותרו 3 דקות לסיום המשחק. אבל הריצה הייתה אשליה, הנבחרת המשיכה לא למצוא את הטבעת, ובסיומו של משחק מאכזב, הפסידה 67:50.
אופיר בנט, טל יעקב וטל לב, היו המוציאות לפועל העיקריות של הנבחרת הישראלית בהתקפה.
בחדר ההלבשה של הנבחרת היה תסכול רב. הנבחרת זרקה לסל 84 פעמים, 33 זריקות יותר מהבולגריות. הנבחרת כפתה 29 איבודי כדור על הנבחרת הבולגרית. הנבחרת לקחה 18 ריבאונד בהתקפה (לעומת 10 של הנבחרת הבולגרית) ובכל זאת, ירדה מנוצחת. הצוות המקצועי דיבר בעיקר על למידה, ועל העובדה שבאליפות, חיים מיום ליום וצריך... להתאושש ולהתכונן ליום המשחקים הבא.
מאמן הנבחרת, נמרוד, נשאר במגרש לראות את היריבה הבאה של ישראל, אוסטריה. צוות העוזרים חזר עם הבנות למלון, כדי לערוך את הווידאו על הנבחרת האוסטרית.
בערב, הבנות צפו בווידאו. הנבחרת האוסטרית ניצחה את הרומניות ביום המשחקים הראשון ואת האנגליות (בתוצאת יום שני אופיינית: 33:30) ביום השני. הנבחרת האוסטרית הפתיעה בשני המשחקים, על הנייר, היא לא הייתה אמורה לנצח. אין בנבחרת האוסטרית כישרון רב. המאמנים ניסו להעביר את המסר, שזה משחק שחייבים לנצח ובהחלט יכולים.




נגה פלג נגד האוסטריות (צילום: פיב"א אירופה)



יום המשחקים השלישי
הרבע הראשון היה העתק מדויק של המשחק נגד הבולגריות. הנבחרת האוסטרית שיחקה עם ביטחון אותו שאבה משני הניצחונות שלה. הנבחרת הישראלית נשארה תקועה עם חוסר ביטחון, אחרי ההחטאות הרבות של המשחק הקודם. בסיומו של רבע ראשון, 16:10 לאוסטריות. תסכול רב הורגש על הספסל הישראלי. הצוות הישראלי ניסה בעיקר לעודד, לכוון. ברבע השני חל שיפור קטן במשחק הישראלי, אך האוסטריות ירדו למחצית ביתרון 30:21. חוסר הביטחון ההתקפי הוביל לטעויות לא מחויבות במציאות בהגנה.
הצוות הישראלי החליט לעשות תדריך קצר על המגרש ולא בחדר ההלבשה. בתדריך נשמעו בעיקר מילות עידוד, כמה נקודות מקצועיות ומספר משפטי מוטיבציה. הבנות עלו לזרוק לסל.
ההגנה הישראלית המשיכה לתפקד לא רע, אך בהתקפה, מעבר לחוסר ביטחון, העייפות של היומיים הראשונים התחילה להשפיע. כשמחטיאים הרבה, עייפים יותר...
שינוי בטקטיקה ההגנתית והכנסת הרכב צעיר, נתנו מקום לאופטימיות לנבחרת הישראלית. בפיגור של 19 נקודות, 54:35, הנבחרת הישראלית ביצעה ריצה של 9:0, והקטינה את הפער ל10 נקודות בלבד. 54:44, כשתיים וחצי דקות לסיום. חוסר ריכוז הגנתי ועוד יותר מזה, בחירת זריקות לא טובה בהתקפה, השאירו את הניצחון אצל האוסטריות. בסיום, 56:46 לאוסטריות.
טל לב ויערה יצחקי היו הבולטות בנבחרת הישראלית. הנבחרת הישראלית זרקה לסל 69 פעם, כ16 זריקות יותר בהשוואה לנבחרת האוסטרית. הנבחרת כפתה על האוסטריות 25 איבודי כדור. בחדר ההלבשה, ניסה הצוות המקצועי להרים קצת את המורל של הבנות. התחושה הייתה לא נעימה. כולם רצו להיות במאזן של 3:0 בשלב זה. בפועל, האוסטריות היו במאזן זה.


לאחר יום המשחקים השלישי, הבנות יצאו ליום חפש מהמשחקים. אחרי אימון בוקר וארוחת צהריים, הבנות יצאו עם שאר הנבחרות לשיט באזור וניקו קצת את הראש. עם החזרה מהשיט הבנות צפו בווידאו של תיקון טעויות מהמשחקים הראשונים ובווידאו של הנבחרת הליטאית נגדה תשחק הנבחרת. רמת היריבות שמולן תשחק הנבחרת תעלה מיום ליום... האתגר יגדל. המבחן הגדול הבא של הנבחרת הוא... הנבחרת עצמה, היכולת לצאת מכדור השלג של ההחטאות, היכולת לא לשקוע ברצף ההפסדים, לשמור על רמת אנרגיה גבוהה ולעשות את הדברים שמאפיינים את הנבחרת, משחק ריצה, הרבה לחץ על כל המגרש ונחישות שלא נגמרת. בהתקפה, הנבחרת תנסה לנצל את המהירות היחסית של גבוהות הנבחרת מול הגבוהות (1.90, 1.95...) של הנבחרת הליטאית.

הנבחרת סיימה את שלב המשחקים הראשון במקום השלישי מבחינת ספיגת הנקודות, במקום הראשון מבחינת כמות הזריקות למשחק ובמקום הראשון מבחינת כפיית איבודי כדור של היריבה. בנבחרת יודעים, שאם בחירת זריקות טובה יותר, עם שיפור באחוזי הקליעה, הנבחרת יכולה להתמודד מול כל נבחרת באליפות, גם אם הנבחרות הפייבוריטיות לעלייה. להשאיר דברים ברמת הידיעה, זה לא מספיק... הנבחרת תצטרך להוכיח שהיא יכולה לעמוד אחר הדברים האלה. הבנות מאוד נחושות ולמרות תחושת אי הנוחות מההפסדים, בטוחות ביכולת של הנבחרת.













כתבות אחרונות באתר
Print






© כל הזכויות שמורות
cker();