בכל שבוע נזכה להכיר קצת יותר "אישית" שחקנית אחרת מהליגות הישראליות, והשבוע -
ליאל אוחנון (25), פורוורדית המשחקת בליגה הלאומית במדי בני יהודה ובוגרת הנבחרות הצעירות של ישראל ובעלת עבר בליגת העל (חולון ותל כביר). מלבד היותה שחקנית כדורסל אוחנון לומדת לתואר ראשון בפסיכולוגיה, אוהבת טבע ומכורה לנופים.
א. תחילת הקריירה... התחלתי לשחק כדורסל בגיל 14 אבל למעשה עוד הרבה קודם במגרשים בחוץ ובבית שלנו שהיה נראה כמו מיני אצטדיון אולימפי עם המון כדורים מכל הסוגים, בכל הגדלים, באולינג מאולתר, סלים בכל מקום, מזרני יוגה, אופניים, רולרבליידס וכל דבר ספורטיבי העולה על הדעת. יעדו השכנים שהיו משתגעים מרעש הכדורים אבל תמיד מבינים ומחייכים אלינו כי הבטחנו להם שיום יבוא והם יהיו גאים שחלקו איתנו את אותו הבניין (אופסס לא עמדנו בהתחייבות... אבל לפחות עברנו דירה ואני בטוחה שמאז הם ישנים טוב יותר ושלווים הרבה יותר :) ) לימים הבנתי שכדורסל אני אוהבת קצת יותר מכל סוגי הספורט האחרים שבהם עסקתי, גם החשיפה של איציק אחי בנבחרת העתודה תרמה לעניין. הגעתי לאליצור חולון שם גדלתי ושם האהבה למשחק התעצמה והתפתח הרצון להיות שחקנית.
ב. כדורסל כחלום ילדות... הכדורסל כחלום הגיע מהרגעים הראשונים שהתחלתי לשחק. בנבחרות הצעירות החלום הפך לברור יותר והתערער מאד בעונה לא טובה בחולון . המון מאמנים ניזונו משמועות ושפטו אותי מהר מדי , בלי שידעו מה באמת קרה. ברגע אחד הפכתי משחקנית מקצוענית שלא מפספסת אימון לשחקנית שהצטייר לה שם של 'בעייתית'. ללא ספק טעיתי שבחרתי לרדת מהמסלול במקום להתמקד בכדורסל ובמאמנים שכן האמינו בי. כנראה שבגיל 18 לא היו לי את הכלים שיש לי היום , לחייך להתמודד ולהמשיך הלאה. לגבי החלום היום אני מאמינה שכדי להגשים אותו צריך לחיות אותו, להנות מהדרך ומהעבודה הקשה. כמו כן ,לקבל גם רגעים פחות טובים בהבנה ושם לדחוף יותר כי הרגעים האלה הם חלק בלתי נפרד והכרחי מהגשמת החלום.
ג. עיצב אותי כשחקנית... אני נוטה להתייחס לחוויות שעברתי בכדורסל ובחיים כמשהו מעצב. ההתמודדות בגיל צעיר עם המון מצבים שמשתנים מהר, שלא תמיד בשליטתך והיכולת להכיל אותם בפורפורציה הנכונה זה לא דבר של מה בכך. ספורט מקצועני זאת לא עבודה רגילה, זה המון פעמים סוחט לך את הלב והגוף. רק כשמתבגרים מבינים עד כמה זה נהדר ועד כמה אנחנו ברי מזל לעסוק במשהו שאנחנו אוהבים ובמשהו שגורם לכל יום להרגיש אחרת . גם למאמנים שזכיתי לעבוד איתם יש חלק מרכזי בעיצוב שלי כשחקנית מהרמה המקצועית, זמנם האישי ובעיקר העיניים המאמינות, ואני לא יכולה שלא להזכיר את אילן, החבר שלי, שאהבה והתמיכה שלו הם מקפצה בכל דבר שאני עושה.
ד. מועדון שהוא בית... השנה עברתי לבני יהודה , בית במלוא מובן המילה. דיברנו בתחילת העונה על להנות מכדורסל בשילוב מקצוענות וזה עולה על כל הציפיות. אנשים מדהימים, מחויכים, משרים אוירה טובה ועושים הכל כדי שנצליח. אני מרגישה צורך להזכיר את שתי המועדונים שבאזשהו מקום כן ראיתי בהם סוג של בית.
תל כביר, רבים תהו מה השאיר אותי 4 עונות אז התשובה היא אנשים טובים ונטולי אינטרסים גרמו לי להישאר במועדון גם ברגעיו הקשים. אמנם מקצועית הלכתי אחורה אך הפכתי לאדם חזק ובטוח בעצמו הרבה יותר ועל כך אני מודה להם מאד. המועדון השני, אליצור חולון, כי שם באמת גדלתי וקיבלתי תנאים טובים להתפתח ולהיות שחקנית, אבל משפחה נמדדת גם ברגעים פחות טובים ושם דרכנו נפרדו בטעם רע. אז אמנם אני לא יכולה לקרוא למועדון הזה בית אבל אני מלאת הערכה למקום שנתן לי המון.
ה. האירוע שיא בקריירה... אירוע שיא בקריירה זה לקחת חלק מרכזי בנבחרות הצעירות של ישראל . יש בנבחרת תחושה אחרת של גאווה ומצויינות, קשה לי לתאר במילים אז לא ארחיב בעניין.
ו. להיות שחקנית ישראלית... שחקנית ישראלית זה קודם כל גאווה ,זה שנים של עבודה והקרבה בשביל אותם רגעי סיפוק קטנים . אבל לפעמים זה גם להיסחף אחרי זרם של דעות . ולא פעם קורה ששחקנית צעירה עולה לליגת העל קצת יותר קשה לה ומישהו סיפר לה ש"מגיע לה" ופה היא עלולה לוותר לעצמה. גם שחקנית מצויינת עלולה להיסחף להרגלים בינוניים מתחושת הנוחות. אז נכון שלא קל שם למעלה וארבע זרות זה יותר מדי גם לדעתי, שלא לדבר על המערכת שמשלמת ורוצה תוצאות כאן ועכשיו, אבל בכל זאת צריך להמשיך לתת ולתרץ פחות ומהסיבות האלה מתפספסות לדעתי שחקניות . כולן יעידו שהכדורסל התחיל מהאהבה והפך למקצוע, כדי לזכות ברגעי תהילה יש צורך לעבור את המסלול ללא קיצורים ולחוות תחרות .אני מתנצלת מראש בפני אלה שעובדות קשה אבל גם זה לא תמיד מספיק, צריך סבלנות ודבקות במטרה. שם אני נכשלתי ואני מקווה ששחקניות ישראליות צעירות יבינו את זה ויחפשו להן מודלים לחיקוי של פעם כדוגמת לימור מזרחי ,אלומה גורן וכד'.
ז. להסתכל אחורה ולהגיד שהשגתי... להסתכל אחורה ולהגיד שחשבתי שבגיל 25 אני אהיה לפחות שחקנית לגיטימית בליגת העל ובנבחרת ישראל. לא השגתי את זה עדיין, אבל אתה לא תראה עליי תחושה של אכזבה כי קיבלתי כל כך הרבה שיעורים שהביאו אותי למקום מאד חזק ושמח שאני פשוט גאה על הדרך.מקווה שיש לי את הכלים היום כן להגשים משהו מחלום הכדורסל.
