זאבי וכהן, בכחול של פ"ת
|
תעלנה את פתח תקווה?
שי ברק
,02/09/2009
שתי ההחתמות המרכזיות בקיץ בשורות הפועל פתח תקווה הן אביגיל כהן שהצטרפה זה מכבר, ושרון זאבי, שחקנית ליגת העל, שתשחק העונה בלאומית לראשונה בקריירה. בשיחה איתן מספרות על מה שהביא אותן לכחולות-לבנות של מלאבס וקצת על עתיד הכדורסל. ראיון.
הליגה הלאומית סובלת מחוסר יציבות, ואין זה חדש שלמעט מספר קבוצות שורדות קבועות בחלק העליון של אמצע הטבלה, נמצא בניה מחודשת בכל קבוצות הליגה כמעט מדי שנה. יש כאלה המזנקות מהארצית הישר אל הצמרת, ואחרות נעלמות תוך שנתיים-שלוש.
בשנתיים האחרונות, פתח תקווה בונה יציבות חדשה, של קבוצת צמרת עם תשתית של שחקניות הממשיכות יחד, ונמצאות בביטחון בצמרת הגבוהה. השנה מרגישים בפתח תקווה שהקבוצה מוכנה לנסות שוב בליגת העל, וכדי לתת את הפוש האחרון אל עבר העלייה צרפו הקיץ, מלבד השחקנית ליאת ארבל, שתיים מהשחקניות הבולטות של כדורסל הנשים בישראל. שתי השחקניות, הן שחקניות הווה מצוינות ומשפיעות על הכדורסל הנשים, ועל אף שהפרש הגילאים ביניהן עומד על 14 שנים, כינויים אחרים על פני ציר הזמן יגרום לעוול ולעיוות.
המצטרפת האחרונה לסגל של הכחולות ממלאבס היא שרון זאבי (31, 1.80). זאבי, היא כנראה השחקנית הגדולה ביותר שהגיעה ללאומית מאז שרית ארבל, ששיחקה בתל כביר לפני 3 עונות.
לצידה, כוכבת הנערות והתיכונים, שמגיעה אחרי קמפיין מצויין בנבחרת ישראל לנערות, אביגיל כהן, והיא רק בת 17.
עם פתיחת אימוני הקבוצה ביום שישי האחרון, תפסנו את השתיים לשיחה קצרה הרהורי פרידה מהמועדונים אשר היו להן כבית בשנים האחרונות, והסתכלות אל עבר העונה החדשה והציפיות שמביאה איתה.
עבור זאבי היה זה ראיון ראשון מאז עזבה את ליגת העל ורמת חן, ועדיין ניכרת עליה ההתרגשות בעקבות השינוי שעשתה. על אף שעשתה כמעט הכל בכדורסל, קטפה תארים, שיחקה בנבחרת ישראל, והיתה שותפה להובלת קבוצות צמרת, כל זה לא מוריד מהתרגשותה לקראת העונה הקרובה, אחרי 8 שנים רצופות בליגת העל, עוברת לראשונה ללאומית.
"ההחלטה לעזוב את רמת חן היתה קשה מאד, האגודה הזו היא כמו בית", מוטיב חוזר שמדגישה זאבי יותר מפעם אחת במהלך השיחה. "רמת חן זו אהבה גדולה, נדיר לראות הרבה שחקניות נשארות 4 שנים באותו מועדון, וזה רק מעיד על הכיף בלשחק באגודה הזו", בעתיד היא מעריכה שתחזור למועדון, כשחקנית או בתפקיד אחר.
את ההחלטה לעזוב את ליגת העל קיבלה אחרי עונה שבה לקחה את הגביע עם רמת-חן. התפקיד החדש שלה, כרכזת מקצועית של ענף הכדורסל ב"מועצה לקידום נשים בספורט" לא אפשר להמשיך ולשחק בליגה העליונה, ולכן בחרה את הלאומית.
"כדורסל זה אהבה, ואני עדיין מרכישה תחרותית, ולא בשלה לשחק כדורסל לכיף או לצורך המשחק, אני עדיין מחפשת תארים", כך נימקה את הסיבה לבחירה בהפועל פ"ת, היו גם הצעות נוספות כולל קבוצת הלאומית של רמת חן, אבל השאיפות של פ"ת התאימו יותר מכל "המטרה העונה לזכות באליפות, זו קבוצה עם שחקניות מצוינות שכבר רצות עונה שניה יחד, ובהחלט ניתן לעשות את זה"
גם העמדה החדשה שלה כגבוהה לא מטרידה אותה, "כל עוד זה על המגרש, אני אשמח לעשות את זה, יהיו מאבקים קשים מתחת לסל, אבל זה גם הכיף במשחק".
אותה התרגשות, אבל מזווית שונה לגמרי מרגישה גם אביגיל כהן, בגיל 17, וכשמתחילה כיתה י"ב, תשתלב העונה בפעם הראשונה בקבוצת בוגרות, וכבר בשלב הזה של הקריירה, ועל אף שמדובר בליגה השניה, מצופה לה עונה גדולה, עם קבוצה שנבנתה לאליפות וציפיות בהתאם.
כהן, ידעה מהרגע שהגיעה לקבוצה שזו מתכוונת לרוץ לאליפות כך שהרבה זמן להתאקלם אין, והיא מוכנה למשימה. "הקבוצה הזו מקצוענית לכל דבר, גיל מאמן מצוין והאימונים ברמה גבוהה, בנוסף כמובן, משלבת אימונים אישיים, זו עונת מפתח ושנה קריטית מבחינתה".
"בפתח תקווה סגל חזק מאד, וזה כבוד לשחק עם שחקניות שכבר עשו כמה דברים בכדורסל", אומרת כהן ומתכוונת בעיקר לזאבי, ושנפר, "אני מחכה לשנה הזו כדי ללמוד מהן".
גם כהן, כמו זאבי עוזבת בית. אחרי 11 שנים ברמת השרון עושה שינוי, "הגיע הזמן להחליף קצת את האדום לכחול, זה שינוי מרענן", אומרת ומודה במקביל לרמת השרון, על השנים והכלים שנתנו לה, זו אגודה גדולה בכדורסל הנשים ולא מן הנמנע שאחזור לשחק בה בעתיד.
לקראת התמונה של ההחתמות החדשות, הופיעה אביגיל עם המספר 10 על הגופיה, אולי סמל להתבגרות שלה, ואחרי שאת הנערות עברה עם המספר 5, כשנכנסת לפאזה השניה בקריירה, וכשסיימה להנהיג את הנבחרת, היא כבר בדרגה אחרת.
שני דורות של כדורסל ומטרה משותפת אחת. אביגיל כהן ושרון זאבי בקבוצתן החדשה.
"הלאומית היא ליגה אטרקטיבית וחיובית, התחרותיות שבה יוצרת תדמית טובה, גם כלפי המסתכלות מליגת העל".
הציטוט הזה נאמר ע"י זאבי, שאמנם תשחק בליגה זו בשנה הקרובה, אך הקונטקסט הוא הכובע השני שלה, כממונה לקידום הכדורסל הנשי.
את הליגה הלאומית היא רואה כמקפצה לליגה הראשונה, כך יש לבנות אותה ולהתייחס אליה, אין סיבה לראות את הליגה הזו כרמה נמוכה או מיותרת.
זו ליגה עם פוטנציאל לשחקניות צעירות ולכאלה אשר בחרו לשלב מקצוע נוסף או לימודים תוך כדי הכדורסל, ועדיין הישראליות שבה מוכשרות מאד, ואין סיבה לזלזל.
עובדה היא שבשנה שעברה 3 קבוצות עיקריות סומנו כמתמודדות על האליפות, והרביעית, מירושלים זכתה, סמל לתחרותיות והמתח שבליגה.
אבל אם נלך שלב אחד אחורה, שם בדיוק צריך להעשות השינוי, רגע לפני ששחקניות צעירות ילכו לקבל את הצ'אנס בבוגרות צריך לבנות אותן נכון כדור העתיד, וזו המשימה המרכזית שלוקחת על עצמה זאבי.
ביחד עם הניידת שמסתובבת ברחבי הארץ וכבר בשנה שחלפה הצליחה להביא ולהצית מחדש את הרצון לכדורסל בילדות הצעירות, כעת מנסות לאתר ילדות עם פוטנציאל פיזי מתאים, כאלה שיכולות להבנות כשחקניות ישראליות מובילות גם מול קבוצות אירופאיות.
אחרי שיאתרו שחקניות כאלה ובמקביל, השלב הבא לבנות אקדמיות לכדורסל בכל הארץ, סביב המועדונים הגדולים ובעיקר בפריפריות בקיבוצים בצפון ובדרום, שם הפוטנציאל אדיר.
אחרי כל זה, וכשלבנות יהיו התנאים להצליח כלומר אולם חופשי להתאמן בו גם מעבר לאימונים הרגילים, מועדונים שיפעילו חדרי כושר לרווחת השחקניות, במקום שאלה יעשו מנויים בכל מיני הולמס-פלייסים למינהם, המקצוענות, וההשקעה יעלו, ככה בונים דור כדורסל.
הדברים הנוספים עליהם יש לעבוד, ולהמשיך את השינוי המתהווה, ברמה התדמיתית, השיווקית והחשיפה התקשורתית.
שלושה אלמנטים שונים השזורים זה בזה, ומטרה אחת להן, להביא את הכדורסל הנשי לכל בית חובב ספורט בארץ, שיכירו את הנפשות שבענף, יקשרו, יעריצו ויבואו למשחקים, ולמחרת באמצעי התקשורת שיהיה סיקור נרחב וקבוע על שהתרחש במחזור המשחקים של יום אתמול.
שאיפות שאם 70% מהם יתממשו אנו צפויים לשינוי דרמטי בכדורסל הישראלי בשנים הקרובות.
כתבות אחרונות באתר
|
|