|
בליגה של הגדולות
ליאור קלינגר
,20/05/2009
מאמנים רבים בליגה, בניהם אלי רבי, אמרו לנעמה שפיר לא ללכת לקולג' בארה"ב. בשבוע שעבר שפיר בת ה-19 נחתה בישראל לאחר עונה נהדרת במדי הטולידו רוקטס, והצטרפה לאימוני נבחרת ישראל הבוגרת לקראת אליפות אירופה בלטביה בתחילת החודש הבא. 'ספסל' תפס אותה לשיחה.
"הופתעתי, התרגשתי, שמחתי, פחדתי ,הכל" סיפרה שפיר על תחושותיה כאשר היא קיבלה את הזימון לנבחרת הבוגרת ישראל לקראת יורובאסקט 2009. בקיץ הקודם כזכור, שפיר שיחקה בנבחרת הנערות והובילה את אליפות אירופה דרג ב' בנקודות במשחק. "בינתיים הייתי באימון אחד, והיום שיחקנו נגד העתודה. זה קשה, זה מעבר לליגה של הגדולים, עוד מוקדם אני לא יודעת אפילו איך להסביר את זה", היא הוסיפה.
בואו נחזור עכשיו קצת אחורה, למבט קצר על העונה שעברה על שפיר. על פני השטח זו הייתה עונה נפלאה. כבר בשבוע הראשון של העונה שפיר הפגיזה 33 נקודות במשחק בטורניר בהוואי ונבחרה לשחקנית השבוע בקונפרנס. היא פתחה בכל 31 המשחקים, ועזרה לטולידו לסיים במקום השני בקונפרנס עם מאזן 11 – 5 (ו18 – 13 כללי) לאחר שבתחזיות קדם העונה כולם ציפו מהקבוצה לסיים אחרונה. שפיר נבחרה לחמישיית הפרשמניות של הקונפרנס עם ממוצעים של 11.7 נקודות ו-4.5 אסיסטים למשחק, גם מבחינה אקדמית הציונים שלה מאד גבוהים.
צוות המאמנים של הקבוצה הרעיף רק שבחים על העילוי מעמק יזרעאל. בטולידו בחרו להשקיע בשפיר למרות המגבלות הכרוכות בשמירה על מנהגי הדת, בניגוד לאוניברסיטאות כמו בוסטון קולג' וסיטון הול שהעדיפו לוותר. "נעמה רואה את המגרש נהדר, אני מאד אוהבת את התקפת המעבר שלה, יש לה עוד הילוך", אמרה המאמנת טרישה קולופ. "היא פשוט בחורה על רמה. היכולות שלה גבוהות יותר משל שחקנית שנה ראשונה רגילה, ומה שיהפוך אותה לשחקנית גדולה זה הגישה הצנועה שלה. היא לא חושבת שהיא כבר הגיעה לטופ", היא הוסיפה.
מאחורי הקלעים, שפיר מספרת שהיו הרבה קשיים. "זו הייתה שנה לא קלה. אנשים רואים את הציונים והנקודות, אבל לא רואים מה באמת קורה. זה לא היה פשוט אבל אנשים שם מאד עזרו לי, ואני שמחה שסיימתי את השנה", סיפרה שפיר. הקושי הכי גדול כמובן היה לשמור על מנהגי הדת, אם זה מבחינת האוכל או שמירת השבת. "החשש הכי גדול שלי היה איך אני אסתדר מבחינה דתית, לא היה לי מושג איך אני הולכת לעשות את זה", אמרה שפיר. זה בהחלט לא קל להיות השחקנית היהודייה הדתייה הראשונה שהולכת לשחק בקולג' בדיוויז'ן 1. "אבא שלי בא איתי לשבועיים הראשונים ועזר מאד בעניין הזה. חששתי איך אשתלב מבחינת כדורסל, מהריחוק מהמשפחה, היה מפחיד ומאד קשה בהתחלה. היו רגעים שרציתי להיות בבית אבל ידעתי שאני לא מוותרת לעצמי. פשוט ידעתי שבטוח יגיע שלב שזה יעבור. איך שהתחיל הכדורסל התחיל גם להיות קצת כיף", היא המשיכה.
שפיר מספרת שהיא זכתה להרבה מאד תמיכה מצד הקבוצה בנוגע לאורך החיים הדתי שלה. הקבוצה דאגה לשכן את שפיר במלון במרחק הליכה מהאולם, בליווי עוזרת מאמנת, יום לפני משחקי חוץ בשבת, וכמו כן דאגה שכל האימונים בשבת יהיו אחרי השקיעה. אפילו בUSA Today פרסמו את הסיפור מתחילת העונה, בו הקבוצה התארחה במלון אשר הסכים לחמם את ארוחת הערב הכשרה של שפיר אך לא אישר לה לאכול בחדר האוכל, ובעקבות הסירוב כל הקבוצה יצאה לאכול יחד עם שפיר בלובי.
"חבל על הזמן איך הם קיבלו אותי, מאד מכבדים שם את כל נושא הדת ומה שמסביב, ממש מכבדים ועוזרים, הבנות חמודות ממש וצוות המאמנים מצוין", סיפרה שפיר. "זה מדהים, את באה ויש לך את כל מה שאת רוצה. צוות של מאמנת ושלושה עוזרים, חדר כושר מדהים, אולם חדש (המכיל 7,350 מקומות בעלות של למעלה מ30 מליון דולר), פשוט כיף לשחק", היא המשיכה.
טולידו ניצחה 11 מ-13 משחקי בית, ומשכה בממוצע 2,674 אוהדים למשחק. ב28 לפברואר שפיר קיבלה מתנת יום הולדת מיוחדת כאשר 5,701 אוהדים הגיעו לצפות בניצחון על איסטרן מישיגן וקבעו שיא אוניברסיטה חדש אך עם כל הכבוד, היא עדיין טוענת שאין כמו הקהל של העמק. "זה ברור, לא משנה אם יביאו מליון אוהדים, אין כמו הקהל של העמק. אי אפשר להשוות בכלל. אבל כן, נראה לי שייצרנו יותר עניין ממה שציפו מאיתנו", הוסיפה שפיר.
גם מבחינת כדורסל המעבר מישראל לקולג' לא היה קל. "קודם כל הרגו אותי שם עם הצעדים, את יודעת אני עושה את המצד לצד הזה, לא מכירים את זה שם, הרגו אותי. חוץ מזה המשחק יותר פיזי ועובדים מאד קשה, מוצאים ממך את המקסימום. מצפים, עובדים, לא נחים, מתקתקים", סיפרה.
אז מה לגבי הטענה החביבה על מאמנים ישראלים רבים שלא כדאי ללכת לקולג' כי לא משתפרים שם? "אחרי שנה אחת אני לא אומרת שהם טועים או צודקים, אני לא יודעת, אבל החוויה היא מעל לכל. זה שווה את זה. לא סתם אני רוצה לחזור לעוד שנה", אמרה שפיר. "מאד מסקרן אותי לבוא לשנה שאני כבר לא חדשה, ממש להיות חלק בלי כל הקשיים של ההתחלה. התחלתי ליהנות מהשנה הזאת רק לקראת הסוף וכבר עזבתי. אני לומדת שם מנהל עסקים אבל אני לא חוזרת בגלל הלימודים, למרות הלימודים יותר נכון", צחקה שפיר. "כרגע אני חוזרת לעוד שנה, אני חייה את הרגע. נראה לי שאני אשאר ארבע שנים, אבל בלי נדר. אם טוב לי, אז למה לא?"
אם נחזור עכשיו להווה, שפיר מתאמנת כעת עם נבחרת ישראל ויודעת שמצפים ממנה להצטרף לנבחרת העתודה לאחר האליפות. אם ישראל תעלה מהבית המוקדם, הנבחרת תשהה בלטביה יותר משבועיים. האליפות של העתודה מתקיימת בין השישי ל-15 ביולי, מה שישאיר לשפיר בערך חודש של חופש בארץ לבלות עם המשפחה לפני שהיא תצטרך לחזור לארה"ב. אחרי מספר שנים בהם חוק לא כתוב מנע משחקניות לשחק ביותר מנבחרת אחת, הוחלט פתאום שזה בסדר לחזור לזה. לקחי העבר של פציעות, תשישות, אובדן חדוות המשחק, כנראה נשכחו. לא נכנס לדיון של איזה נבחרת צריכה אותה יותר (עזבו שהתשובה ברורה), אבל שתי נבחרות זה מתכון לאסון.
כתבות אחרונות באתר
|
|