יעל אהרונוב
|
האופטימיסטית
רועי רובינשטיין
,09/07/2008
קפטנית נבחרת העתודה, יעל אהרונוב שאולי מוכרת לכם מספסלה של בנות השרון, היא אחת משחקניות המפתח בנבחרתה של דליה בושינסקי שתפתח ביום שישי את הופעותיה באליפות אירופה לדרג ב'. 'ספסל' תפס אותה לשיחה על ההכנה המחשלת, האופטימיות למול הספקנים, וכדורסל הנשים בכלל.
יעל אהרונוב קפטנית נבחרת העתודה, לקחה פסק זמן לשיחה עם 'ספסל' אחרי שבועיים מטורפים אותם עברה יחד עם חברותיה לנבחרת. שבועות סוערים, מלאי משחקי הכנה ונסיעות בדרכים פתלתלות, כולן במטרה אחת, להגיע בכושר שיא לאליפות אירופה לדרג ב' שתפתח בורשה ביום שישי.
נבחרת העתודה התכנסה לראשונה לפני ארבעה חודשים. מאז עברו ימי הניפויים, עשרות אימונים וכעת הנבחרת נמצאת בישורת האחרונה של ההכנות לקראת האליפות. ישורת שמרכיביה העיקריים הסתכמו בשני טורנירי הכנה בקרואטיה ואיטליה לפני שבועיים ושני משחקי אימון נגד נבחרת הנערות שנערכו בשבוע שעבר. מה שרוב השחקניות והצוות המקצועי יזכרו מאותן שבועיים תהייה סאגת המסע שלהן מטורניר ההכנה שנערך באיטליה לטורניר הבא שהתקיים בקרראטיה. בהוראת איגוד הכדורסל נאלצו השחקניות לטוס מאיטליה חזרה לישראל ומיד אחר כך לקרואטיה. המסע עצמו שכלל לא פחות מחמש טיסות ביממה אחת היה במילה אחת, מפרך, וזכה לטונות של ביקורת מאנשי כדורסל רבים. אלו מביניכם שמכירים את אהרונוב לא יתפלאו לשמוע כי הקפטנית עצמה דווקא הצליחה לראות את הצד החיובי בסיפור שסיים, לדבריה, את אחת ההכנות הטובות ביותר שהיו לנבחרת שהיא הייתה שותפה אליה.
"האמת היא שזו הייתה דרך מתישה אך בהחלט מגבשת, לפני הטורנירים הללו לא נראנו הכי טוב בעולם ולרבים היו הרבה סימני שאלה לגבי איך נראה בטורניר, אני חושבת שדווקא הסיפור הזה גיבש אותנו, היחד, אולי אחד המרכיבים הכי חשובים שיש לנבחרת ישראלית נבנה במהלך הנסיעה הזו, ממנה חזרנו טובות יותר בשלוש דרגות מבתחילת הדרך לפי דעתי", אמרה. "אך מי שנמצאת בנבחרת יודעת כי המסע ההוא הינו רק חלק מהעבודה הרבה שנעשית על ידי כל האחראים עליה, אלו שיצרו מעטפת נפלאה עבורנו השחקניות. הצוות המקצועי ובמיוחד דליה בושינסקי הפכו לחלק מהחבורה שלנו, זה התבטא בהרבה מאד דברים, על ובעיקר מחוץ למגרש".
בעיני רבים הנבחרת הנוכחית נחשבת לפחות מוכשרת מנבחרות עתודה שהיו לנו בעבר. ניכר כי לעובדה שבנבחרת של בושינסקי אין ולו שחקנית אחת שהצליחה להתברג לחמישייה הראשונה באחת מקבוצות ליגת העל חלק נכבד ברף הציפיות הנמוך שיש לחלק מאנשי כדורסל הנשים ממנה. אלו טוענים כי יחד עם כל הבעיות הרגילות עימן הנבחרת הישראלית בדרך כלל צריכה להתמודד (יריבות גבוהות יותר, פיזיות יותר וכ"ו), בנבחרת הנוכחית, אין אף שחקנית שמגיעה לאחר עונה בה הוכיחה את עצמה על המגרש. אהרונוב עצמה לא מתרגשת מהדעה הרווחת בנוגע ליכולות של הנבחרת שלה.
"בגדול הדיבורים על היכולת שלנו לא ממש חודרים פנימה לנבחרת, אמנם יש לי תחושה שפחות מביטים עלינו, אבל גם כך אני רגילה לדיבורים הללו, הם היו קיימים לגבי כמעט כל נבחרת בה שיחקתי עד כה. אז נכון, אנחנו לא הנבחרת הטובה בעולם ולא הכישרונית ביותר ובהחלט יש לנו כמה חיסרונות בנבחרת, במיוחד לאור העובדה שקרין אגסי וליאל אוחנון לא נמצאות איתנו. אבל יש לנו נבחרת של יחד, אנו שתיים עשרה שחקניות וצוות אימון מדהים שיוצרים אגרוף שלם שעימו אנו נגיע רחוק יותר מכל מה שאנשים חושבים". המילים הללו של אהרונוב לא מגיעות ללא כיסוי, הקפטנית כבר שיחקה בעבר מול חלק מהשחקניות של נבחרות פורטוגל, הולנד, שבדיה ופולין וטוענת כי ניתן לנצח אותן בכל ערב נתון.
"כמו תמיד, ברור כי גם לנבחרות הללו יש עלינו יתרונות רבים אם מדובר בנושא הגובה ובנושא הפיזיות אבל לפי דעתי לאף נבחרת אין את ההתלהבות שלנו, ההגנה שלנו ומעל לכל את היחד שלנו, אלו הן שלושה חלקים שיביאו אותנו רחוק מאד באליפות הקרובה", המשיכה באופטימיות שכל קפטנית צריכה. "הדבר היחיד שמטריד אותי ואת שאר השחקניות הוא חוסר היציבות שהפגנו עד כה, בערב נתון ניצחנו את האיטלקיות ב16 הפרש ויממה אחר כך הפסדנו בהפרש דומה, אבל גם בנוגע לזה אנחנו מדברות כל הזמן ומנסות לפתור את הבעיות מבפנים".
אהרונוב (20) שבימים אלו מנסה לכדרדר בין קריירת כדורסל מקצוענית בת חמש שנים, חבר, והמדים הירוקים של צה"ל - שם היא משמשת כפקידה בחיל הרפואה ונהנית מרוחב ליבם של שלושת מפקדיה שנותנים לה את החופש להמשיך ולפתח את הקריירה שלה גם במסגרת הצבא, מגיעה לאליפות כמו רבות מחברותיה לנבחרת לאחר עונה בה שיחקה מספר דקות מאד מועט בקבוצה. כמו כולן גם היא מבינה כי מצב עניינים זה הוא אינו אידיאלי, אך יחד עם זאת מאמינה כי לשחקניות צעירות עדיף להישאר בקבוצות ליגת העל ולשחק מעט פחות מאשר לרדת לליגה השנייה בכדי לקבל יותר דקות משחק. "בכל אימון ואימון בקבוצת מליגת העל ניתן ללמוד משהו, ככה זה שאתה מתאמן כל יום עם שחקניות wnba והישראליות הבכירות ביותר בענף. אישית אני מרגישה שלמרות שלא שיחקתי הרבה העונה, מאד השתפרתי בכל המובנים, מהצד הפיזי דרך הבנת המשחק אותה למדתי מהזרות באימונים ועד לצד המנטאלי בו למדתי להתמודד עם הסיטואציה הלא קלה של לא לשחק לתקופות ארוכות ואז לקבל שתי דקות או מעט יותר".
אהרונוב עצמה לא חששה בתחילת הקיץ מהמעבר מישיבה ארוכה על הספסל ללקיחת המושכות של הנבחרת לידיה. "עבורי מדובר בתהליך שקשור לאופי שלי, לא משנה לי אם אני לא משחקת משחק אחד או אפילו כמה חודשים, כשאני עולה למשחק היום אני שוכחת מהעבר, מה שמעניין אותי תמיד אלו הם רק ההווה והעתיד. בזמן שנותנים לי לשחק אני מנסה לעשות את הכי טוב שאני יכולה. במבט רחב יותר כשאני מסתכלת על כולן בנבחרת אני יודעת שתהייה לזה השפעה חיובית, כי כולנו מגיעות לאליפות רעבות משום שלא שיחקנו עונה שלמה. לשחק כדורסל זהו הדבר שכולנו הכי אוהבות לעשות ואנחנו אפילו טובות בזה, כך שלמרות שיש קושי לשוב למגרש, כשאתה חוזר אתה חוזר בגדול. אני מודעת לכך שהמצב ייצור לנו מגבלות, הקשורות לחוסר הניסיון שלנו שנובע ישירות מחוסר דקות המשחק שקיבלנו וזמן ההשתפשפות שלנו בליגה אבל שוב צריך להביט על העניין בצורה הכי חיובית".
לאהרונוב דווקא יש רעיון פשוט כיצד לשפר את הנבחרות הלאומיות שלנו, "אילו היו שואלים אותי את דעתי בנושא הייתי אומרת כי דברים כמו החוק הרוסי יכולים לעזור לכדורסל הנשים בארץ. אמנם לטווח הקצר העניין בליגה עשוי מעט לרדת, אך לאורך זמן החוק יכול לעזור לשחקניות ישראליות להתפתח ולהכריח מאמנים לשלבן, דבר שיעבוד בעיקר לטובתן של הנבחרות השונות".
בזכות הדעתנות הזו כמו גם הכדורסל שזורם בידיה נבחרה אהרונוב לקפטנית הנבחרת על ידי הצוות המקצועי ושם לא מצטערים על הבחירה. "היו לנו כמה מועמדות לתפקיד אבל באופן טבעי החלטנו לתת אותו לרכזת שלנו" סיפרה ל"ספסל" השבוע דליה בושינסקי. המאמנת הוסיפה כי לא רק היכולות המקצועיים של אהרונוב הביאו לה את התפקיד אלא ואולי בעיקר יכולתה לדאוג לשאר השחקניות שמסביבה. "יעל עושה עבודה טובה מהרגע הראשון שבו מינינו אותה לתפקיד, אפשר לסמוך עלייה על ומחוץ למגרש. מדובר בשחקנית מצוינת שיותר מכל אני מעריכה את הפתיחות שלה ללמוד דברים חדשים ולהקשיב. שתי התכונות האלו מעידות על בגרות שהיא המפתח להצלחה והתקדמות, אני מקווה כי היא לא תאבד יצר הלמידה שלה בעתיד כי חשוב ללמוד כל הזמן". ע
עבור אהרונוב תפקיד הקפטנית הינו בעל משמעות גדולה, בעיקר לאחר שהוא הוענק לה על ידי בושינסקי אותה היא מעריכה מאד, "דליה היא מאמנת שאת משחקת בשבילה, אני חושבת שכל אחת בנבחרת הזו מרגישה ככה, יש לה ידע רחב מאד בכדורסל וכל פעם היא מפתיעה אותי עם משהו חדש, חוץ מזה דליה עושה עבורנו דברים חשובים שלא מתחילים או נגמרים על מגרש הכדורסל. לפני מספר שבועות היא לקחה אותנו לאימון כדורסל של נבחרת הספיישל אולימפיקס, שם שיחקנו איתם מעט ולמדנו על המוגבלויות שלהם ודרכי ההתמודדות שלהם איתן. אני יכולה היום לומר בכנות כי השעה ההיא איתם הייתה מאד חשובה ונתנה לי תחושה טובה על הלב. בכלל אני ממליצה לכל קבוצות ליגת העל להתחיל לעשות דברים כאלו לפחות פעם בחודש".
בהמשך לאותו ביקור מרגש באימון הספיישל אולימפיקס החליטה בושינסקי כי אם הזמן יאפשר, במהלך האליפות הקרובה יבקרו שחקניות הנבחרת גם בגטו ורשה. לדבריה ביקור שכזה הינו חלק אינטגראלי מהשתייכות לנבחרת ישראל. "יכול להיות שאני נאיבית, אבל ככה לפי דעתי מחברים שחקנים ושחקניות לנבחרת הלאומית, יכול להיות שבעבר לא חיברנו אותם מספיק לדגל ולסמל וזו דרכי לדאוג לכך שהשחקניות שלי יתחברו ויבינו את מה הן מייצגות". אם סיור שכזה יתאפשר, מי שתחזיק את הדגל הלאומי תהייה הקפטנית יעל אהרונוב. בואו נקווה שהיא גם תוליך את חברותיה אל דוכן המדליות.
כתבות אחרונות באתר
|
|