לימור ואפי ברינבויים
צילום: עידו רוזנטל
|
מזרחי פורשת: "זה הרגע העצוב והמשמח בחיי"
ספסל
,17/06/2008
במסיבת עיתונאים מרובת אורחים הודיעה היום לימור מזרחי, מגדולת כדורסלניות ישראל, על פרישה ממשחק פעיל. "זה הרגע העצוב, המשמח והמרגש בחיי", אמרה מזרחי, " הגשמתי את רוב שאיפותיי כשחקנית פעילה, זה זמן נכון לסגור מעגל".
תגובותיהם של אנשי כדורסל שונים בפנים - כולל תגובתו של אגדת הNBA קיי.סי ג'ונס אשר אימן את מזרחי בABL, ותגובתה של ויקי ג'ונסון.
"אני מוכרחה להודות שלא היה קל לקבל את ההחלטה הזו, היו לי הרבה דילמות קשה להתמודד עם התגובות של האנשים, עיתונאים, משפחה, חברים, סתם אנשים מהרחוב שבאים ואומרים 'למה את עושה לנו את זה'?", פתחה מזרחי את דבריה. "זה לא קל לסגור ברגע אחד פרק של 32 שנים בו כל עולמי היה סביב הכדור הכתום. מימשתי כל מטרה, בארה"ב באירופה, בארץ, ובנבחרת. שיחקתי כמעט בכל קבוצה אפשרית בליגה ובאלה שלא, מי יודע אולי בגלגול הבא", התבדחה מזרחי.
"עברתי כברת דרך מדהימה, תמיד האמנתי שהתשוקה שלי למשחק תתגבר על כל דבר, האמנתי שכשאתה מכוון גבוה אתה מגיע גבוה. שאיפה למצוינות ועבודה קשה היוותה דרך חיים עבורי" אמרה מזרחי, שבעברה ארבע אליפויות וארבעה גביעים בארץ, שלוש אליפויות ושני גביעים באירופה וסגנות אליפות היורוליג.
"הגשמתי את רוב שאיפותיי כשחקנית פעילה, ולאחר זכייתי כספורטאית העשור זה זמן נכון לסגור מעגל. מעולם לא לקחתי את זה כמובן מאליו, לעסוק במה שאת הכי אוהבת זו זכות גדולה שתמיד הערכתי ובטח היום. באופן טבעי אני רואה את עצמי ממשיכה לעסוק בתחום שהכי קרוב לליבי. לתרום מניסיוני לדור העתיד. אני פתוחה לכל הצעה שתגיע, יש לי מספר רעיונות בראש שלא אפרט אבל הכל קשור סביב הכדורסל. עד היום בכל מקום שהסתכלתי הכדור היה שם בשבילי. מהיום אני אהיה שם בשבילו."
"ברצוני להודות לאנשים שליוו אותי לאורך כל השנים, ובראשונה להורי היקרים שתמיד היו שם לצידי.
בקריירת ארוכת השנים שלי שיחקתי תחת שורה ארוכה של מאמנים שכל אחד עזר ותרם לעיצוב דמותי כשחקנית ועל כך אני אומרת תודה. אני רוצה להודות באופן מיוחד לשני אנשים, לדוד ואקנין, האיש שטיפח אותי בראשית דרכי בבני יהודה מגיל שש. השני הוא זאב נוימן, הוא זה שהיה תמיד מאחורי הקלעים שותף מלא לקבלת ההחלטות לאורך כל השנים. אחרונים חביבים לכם האוהדים שתמיד הייתם איתי ובשבילי, יש כאלה שעדיין ממאנים להאמין שהחלטתי לפרוש, עד לפני כמה דקות אמרו לי שיש לי עוד זמן להתחרט."
במסיבת העיתונאים נכחו אנשי כדורסל רבים שנשאו גם הם דברים:
אורלי גרוסמן
"אני ולימור הכרנו בקדטיות, היא הייתה ילדה צנומה אילמת, לא מדברת. אמא שולה באה אלי ואמרה 'תשמרי לי על הילדה' ומאותו רגע נשארנו חברות מאד קרובות. אני אספר מה זה לשחק איתה ונגדה. הרבה מאד נקודות שלי היו בזכותה, אם זה במעבר או לחכות על השלוש, אבל אני חייבת לציין שגם הרבה פעמים רצתי מצד לצד ולא ראיתי כדור, שלא יחשבו שהיא רק מוסרת לי. לשחק מול לימור זה ממש בעיה, כל הכנה למשחק זה מחשבה איך עוזרים למי ששומרת עליה. אין צורך להרחיב כי כולם יודעים. מבחינת מקצוענות, יש לי סיפור קטן. יום אחד נהגתי ואני רואה מישהו מכדרר ברחוב במדי צבא, אני עוצרת ורואה את לימור מכדררת בדרך לקרייה. לימור - רציתי להגיד לך שיש חיים גם אחרי הכדורסל, חיים יפים ומלאים ולמרות שזה נראה לך לא ריאלי, אני אחכה בסבלנות ליום שתחזרי לככב איתי בליגה הלאומית."
אריק שיבק
"היה לי את הכבוד לאמן את לימור. הן כאדם והן ככדורסלנית. לימור בשבילנו הייתה דוגמא להתמדה, נחישות, תמיד ידעה תמיד להתגבר על כל המכשולים. היא כל כך מוכשרת וידעה לעשות את הדברים בצורה כל כך טובה כדי לחפות על מגבלות פיזיות עד כדי שכמעט לא הרגשנו בהן. לימור ווינרית קיצונית, פשוט לא ידעה להפסיד.
לימור, כל חייך היו כדורסל וזה בא לידי ביטוי. את הרצון להצליח היא הקרינה לכל מי שסביבה. היא לא סבלה לראות אנשים שלא נותנים מעצם 100%. אני חושב שלימור ככדורסלנית קצת הקדימה את דורה, אם זה בכל סוגי המסירות והכדרורים והוירטואוזיות במשחק שלה. היום ילדים מחקים את מה שהיא עשתה לפני 15-20 שנה. אני רוצה לאחל לך בשם כולם וכל המאמנים ובשם משפחתי שיהיה לך רק טוב, את נכס לכדורסל הישראלי ותצליחי בכל מה שתרצי לעשות".
אורנה אוסטפלד
"אני באופן אישי רוצה להודות ללימור על הזכות שהייתה לי לאמן אותה. לפני שנתיים כשהיא לקחה אליפות בגוספיץ' אחרי שהן פיגרו 2 – 0 בסדרה והצליחו לחזור ולקחת את התואר, אני ורפי ישבנו עם לימור ואמרנו לה לימור את חייבת לחזור לארץ לבוא ולשחק מול אותו קהל, מול התקשורת מול כל אלה שליוו אותך כל השנים. לימור התלבטה הרבה, היא חשבה כבר לפני שנתיים אולי הגיע הזמן.
הצלחת לתרום הרבה לקבוצה בשנתיים האחרונות. חלק מהעסקה הייתה שהיא ממלאת אולם עם כל החברים , החברות והממשפחה. היית מודל לחיקוי כל החיים שלך.
כמאמנת הייתי מכינה את הקבוצה מולך וכל שנה היית באה עם משהו חדש. מעבר ליכולות, את היית כזאת מנהיגה ואני כמאמנת הרגשתי שיש עוד מאמנת על המגרש. אני יכולה להיות רגועה כשאת על המגרש. ידעת לשלוט בקצב, לקחת את השחקנית ולעודד אותה, במיוחד את הצעירות, גם באימונים. אני רוצה להודות לך ומקווה שאת לא פורשת, את יכולה לתרום הרבה לכדורסל וזה חשוב להיסטוריה, למורשת, לעבר הווה ועתיד."
ליעד סואץ קרני
"אני מכירה את לימור בערך מגיל 16, כשהגעתי לנבחרת ואני יכולה להעיד על עצמי עד כמה היא עזרה לי. הסתכלתי תמיד על לימור כמודל, באיזשהו שלב נהיינו חברות והיא עזרה לי כל כך הרבה, גם בקיץ שהתאמנו ביחד למדתי ממנה מה זה להיות מקצוענית. בתור קפטנית הנבחרת אני רוצה להודות ללימור על כל התרומה שלה לכדורסל ולנו. מאחלת לה הכי הרבה הצלחה בעולם".
ענת דרייגור
"אני רוצה להגיד לך שרגע המשבר עדיין לא הגיע, לא הכינו אותנו מראש לרגע שאחרי. הרבה דיברו על לימור, והכל נכון. השילוב הזה של מבנה אישיות עשה את השחקניות מהדור שלנו למשהו הרבה יותר מיוחד. אותי לפחות היא עשתה הרבה יותר טובה ממה שאני. בתפקידי החדש ביחד עם המועצה לקידום ספורט נשים אנחנו נמצא את המקום לעשות ללימור משחק פרידה מכובד עם כל כוכבות העבר והעתיד."
ציפי אובזילר
אני הכרתי את לימור כשהיא כבר הייתה בשיא הקריירה ולא הפסקתי לשמוע סיפורים מדהימים, ספורטאית למופת. מבחינת כדורסל נשים בישראל הגיעה לרמה אחרת וכל הקרדיט מגיע ללימור. בתור מישהי שהייתה בחוץ וחזרה, עולם ומלואו מחכה לך בטוחה שתצליחי בגדול"
קיי.סי ג'ונס
'ספסל' השיג את תגובתו של קיי.סי ג'ונס, כוכב הNBA בעבר אשר זכה בשמונה אליפויות כשחקן בבוסטון סלטיקס ושתי אליפויות כמאמן ראשי של הסלטיקס. כיום ג'ונס עובד במחלקת הספורט של אוניברסיטת הארטפורד בקונטיקט.
"אני מברך את לימור מזרחי, אתלטית מדהימה בארץ מולדתה ישראל וגם כאן בארה"ב, על תרומותיה מעוררות ההערצה לענף הכדורסל. הייתה לי את הזכות לאמן את לימור במהלך עונת 1998 בניו אינגלנד בABL. התרשמתי מאד מהנחישות שלה, המאמץ והיכולת שלה כרכזת אם זה בנקודות, מסירות, חטיפות וריבאונד. היא הייתה מסורה מאד למשחק וחלק חשוב מאד מהקבוצה. אני מאחל לה בהצלחה בעתיד בכל אשר תפנה".
ויקי ג'ונסון
"אי אפשר לחשוב על כדורסל ישראלי בלי לחשוב על לימור. היא שיחקה ברמות הכי גבוהות ותמיד הצליחה. מה שאהבתי הכי הרבה אצל לימור זה שלמרות כל ההצלחות וההישגים שלה וכל התארים בהם היא זכתה, היא מעולם לא נתנה לזה לעלות לה לראש. היא אף פעם לא הייתה צריכה לדבר ולהגיד עד כמה היא טובה, כי המשחק שלה עשה את זה בשבילה. בכל פעם שהיא דרכה על המגרש היא נתנה את הכל וחייבים לכבד בנאדם עם אופי כזה"
כתבות אחרונות באתר
|