לירון כהן
|
חולמת בספרדית
ליאור קלינגר
,29/12/2007
אז איך הספרדית שלכם? לירון כהן שחזרה לביקור מולדת בפגרת החגים מוסרת ששלה משתפרת מיום ליום, הקבוצה שלה נמצאת במקום השלישי בליגה והחיים טובים. לפני שהיא חוזרת להמשך העונה המפרכת, תפסנו לשיחה את השגרירה שלנו בספרד על החיים בלאון, האימונים עד 22:30 בלילה, הגעגועים לארץ ועוד.
"אני יותר מבינה את השפה מאשר מדברת אותה, אבל אני לומדת ומשתפרת כי אין לי ברירה", סיפרה לירון כהן שחזרה לשמוע קצת עברית השבוע אחרי שלושה חודשים בערך של ספרדית. "מדברים שם רק ספרדית, אם המאמן מדבר איתי באחד על אחד אז הוא ידבר באנגלית אבל בגדול האימונים והמשחקים מנוהלים בספרדית", היא המשיכה. "אשלי באטל [שחקנית הניו יורק ליברטי] ואני היחידות שעבורן זו לא שנה שלישית או רביעית לפחות בספרד, האחרות יודעות את השפה ורק לנו עוד מתרגמים. אני לוחצת על עצמי באמת ללמוד כדי להיות יותר עצמאית, גם בעיר עצמה לא מדברים בכלל אנגלית, אפילו ברמה הבסיסית. אני צריכה להתחיל להתרגל במיוחד אם אני חושבת להישאר בספרד בשנים הקרובות," אמרה כהן, ומיד תבינו למה היא כבר חושבת על להשתקע.
בליגה הספרדית עוד לא נגמר הסיבוב הראשון, הם הספיקו לשחק רק עשרה מחזורים, העצלנים האלה, וגם יש שם 14 קבוצות. בכל זאת, אם היו בוחרים שם את 'חמישיית הכמעט סיבוב', תהיו בטוחים שלירון כהן הייתה שם. בעשרה משחקים העונה, כהן קלעה 13.6 נקודות (49% ל-2, 39% ל-3) והוסיפה 2.4 אסיסטים ב-27.9 דקות למשחק. הקבוצה שלה, לאון, מדורגת במקום השלישי בליגה עם מאזן של שמונה ניצחונות ושני הפסדים, שניהם לקבוצות היורוליג הנמצאות לפניה בטבלה. כהן היא הקלעית המובילה של לאון, בה משחקות שלוש זרות אמריקאיות מה-WNBA, ושתי שחקניות נבחרת ספרד (סגנית אלופת אירופה הטרייה).
"בספרד, נחים הרבה", מספרת כהן, על מציאות שונה מאד מהמרדף היומיומי אחרי השעון הנהוג בארצנו חסרת הסבלנות. "החנויות פה נפתחות בעשר בבוקר, רק אז היום רק מתחיל. באחת בצהרים הם סוגרים את החנויות והולכים לאכול ולנוח. הסיאסטה מסתיימת בסביבות חמש וחצי, ובשמונה וחצי הם מסיימים את היום וחוזרים לנוח. הכל פה רגוע, שום דבר לא לחוץ", היא הסבירה.
בהחלט נראה שאפשר להתרגל לחיות ככה, אבל זה לא פשוט כמו שזה נשמע. "סדר היום שלי כל כך קבוע שלפעמים אני לא זוכרת באיזה יום אנחנו בשבוע. כל יום באחת בצהרים עד שלוש יש לי אימון, אני בבית ב15:45 ואז בשמונה אני שוב יוצאת לאימון, מ20:30 עד 22:30. האימונים הם קריעה ואין הבדל בין אימון בוקר לערב. אני מגיעה הביתה בסביבות 23:00 ורק אז מסיימת את היום. זה קצת מעצבן אבל אין ברירה, ויש לי את הזכות הזו לקום מאוחר למחרת ", סיפרה כהן. כמובן שיש גם הרבה געגועים לארץ, למשפחה, לחברים וכן גם לאוכל. "התגעגעתי לחומוס בארץ עד שהגעתי למצב שאני מכינה לעצמי קצת חומוס בבית, מצאתי מתכונים באינטרנט וזה יוצא לא רע, אני משתפרת מפעם לפעם", הודתה.
כל זה טוב ויפה אבל בינתיים הסיפור האמיתי של לאון הוא מה שקורה על הפרקט. קבוצה שבעונה שעברה סיימה שביעית בטבלה עם מאזן 13 – 13 והודחה ברבע גמר הפלייאוף, נמצאת עכשיו במקום השלישי אחרי שתי מעצמות היורוליג, ולנסיה וסלמאנקה. "השקיעו הרבה בקבוצה הזו, במסיבת עיתונאים של פתיחת העונה הצהירו שהם מצפים להגיע לפיינל פור ובינתיים אנחנו עומדות בזה. הפתיחה קצת מפתיעה אבל מבחינת הפוטנציאל זו קבוצה באמת טובה. אנחנו עדיין לא מחוברות לגמרי ולא הגענו למיצוי מלא של כל אחת מהשחקניות, אם נצליח לעשות את זה אז המקום השני יהיה בר ביצוע", אמרה כהן. "ולנסיה שנמצאת במקום הראשון היא רמה אחת מעל כולן, מבחינת התקציב והשחקניות, אבל אנחנו רוצות לנסות להגיע למקום שני שמשמעותו כרטיס ליורוליג לעונה הבאה וכמובן יתרון ביתיות בפלייאוף", היא הוסיפה.
למרות ההצלחה עד כה כהן יודעת שהדרך עדיין מאד ארוכה. "זה לא אומר כלום להיות מקום שלישי אחרי עשרה משחקים, הליגה כאן מאד צפופה וכל הפסד יכול לעלות לנו ביוקר ולדרדר אותנו למטה", אמרה כהן. אחרי הפגרה מצפים ללאון משחק חוץ קשה מול הרביעית בטבלה בעלת מאזן של 6 – 4, קבוצה חזקה עם שלוש אמריקאיות, משחק ביתי נגד הקבוצה המאכזבת של שאמיקה כריסטון, אשלי רובינסון ומוניקה וסלובסקי (מקום 11 בליגה, 3 – 7) ומשחק חוץ נגד התשיעית בטבלה, עם מאזן 5 – 5 שיחתום את הסיבוב הראשון.
כהן פתחה את הליגה הספרדית בסערה עם 18.3 נקודות למשחק בארבעת המשחקים הראשונים, כאשר שאר השחקניות לא ממש מצאו את מקומן. המאמן נתן לכהן את המפתחות, והיא מצאה את עצמה קולעת הרבה נקודות מאחר והקבוצה לא הייתה מחוברת. ככל שהעונה התקדמה המצב השתפר, הקבוצה הסתמכה פחות על הנקודות של כהן, מעמדת הרכזת, והיא מרוצה מהמצב. "קיבלנו את מיוריאל פייג' [שחקנית האל.איי ספארקס] ואליסון פיסטר [בעלת עבר של 9 עונות בWNBA] קצת יותר דומיננטיות, ועוד כמה ספרדיות, אז אני שמחה שהרווחנו שחקניות אחרות, שיש להן יותר ביטחון," אמרה כהן. "בתפקיד שאני משחקת, הכי אידיאלי מבחינתי זה לקלוע בסביבות ה10-12 נק' ולמסור 6-8 אסיסטים למשחק. אני עוד רחוקה מהמטרה באסיסטים אבל אני מאמינה שזה ישתפר וכל עוד אנחנו מנצחות הכל בסדר, אני שמחה שעוד שחקניות מעורבות, זה מוריד לחץ ממני", אמרה.
כמו ששמתם לב, לאון לא תלויה בזרות האמריקאיות שלה וזה די משקף את המצב בליגה הספרדית כולה. "המשקל של הספרדיות בליגה מאד משמעותי, בכל קבוצה חייבות להיות חמש ספרדיות, כל קבוצה מנסה להביא את הספרדיות הכי טובות וברוך השם, על בשרי אני יודעת שיש ספרדיות מצוינות", סיפרה כהן. "הן מאד דומיננטיות, שמתי לב שיש המון חילופים במהלך המשחקים ולא קורה שהחמישייה משחקת 40 דקות. כשהרמה לא משתנה בעקבות החילופים זה עושה את ההבדל", היא הוסיפה.
"ברור לי שכשמנצחים הכל נחמד אבל גם כששמים את הכדורסל בצד, אני נמצאת במקום של אנשים חיובים ונחמדים, מקום שכיף לי וטוב לי בו", מספרת כהן. "האנשים כאן אוהבים את ישראל, יש המון התעניינות, אני חוזרת בערך עם סטימצקי במזוודה כי כל אחד ביקש ספר על עיר אחרת, או חמסה כזו או אחרת", היא הוסיפה. "לאון זו עיר יפה וזקנה כזו, גם כשמסתובבים ברחוב לא רואים הרבה צעירים. האוהדים שלנו הם לא ילדים בני 17, זה אנשים מבוגרים, בני 30, 40, 50, הם נראים כאילו הם באו להצגה אבל מהג'אמפ הראשון יש רעש, יש עצבים, התלהבות, על כל שריקה יש תגובה, זה נחמד מהבחינה הזו", תיארה כהן, "יש כאן תרבות ספורט, אני מגיעה לפעמים למשחקי כדוריד והאולם מפוצץ, גם במשחקים של הגברים שלנו, כל מה שקשור שם לכדור, תופס."
מה עוד? כהן מודה שהיא עדיין עוקבת אחרי הליגה בארץ בעניין רב. "אני קוראת מושבעת של 'ספסל', אני נכנסת ומתעדכנת כל פעם לראות מה קורה בליגה. יש ליגה מעניינת, הפתיחה של בנות השרון? חבל על הזמן, בדיוק היום קראתי בעיתון שרמת חן החתימה זרה, ואשדוד החתימו זרה, זה נחמד לקרוא ולהתעדכן כי זה משהו שתמיד יהיה חלק ממני", סיפרה כהן. כמו שזה נראה, בשנים הקרובות הליגה הספרדית תתפוס חלק נכבד גם אצלנו.
כתבות אחרונות באתר
|
|